למצוא הזדמנות בבעיה

הפוסט הבא הולך לעסוק בסיכסוכי שכנים וביחסי שכנות טובה.
כולנו מכירים את הקלישאה הנודעת של "למצוא הזדמנות בבעיה", והנה דוגמא מופלאה לכיצד היא באה לידי ביטוי בתקשורת בין אישית. הכול התחיל לפני מספר ימים כשביליתי ערב חורפי שקט עם אשתי. ישבנו בבית ראינו טלוויזיה ונהנינו מהחום כשקולות הסערה נשמעים מבחוץ. פתאום דפיקה בדלת. לא הבנתי מי ירצה לבקר אותנו בשעה כל כך מאוחרת, ניגשתי לדלת, ובפתח עמדה אישה שאני לא מכיר. היא הציגה את עצמה בתור השכנה מלמטה, ואמרה "המזגן שלכם מטפטף על החלון שלי, וזה מטריף אותי, בבקשה תעשה עם זה משהו". תארו לעצמכם את הסיטואציה הבין אישית המורכבת, אתם נהנים מערב שקט בבית, ופתאום נופל עליכם כזה תיק. למי יש כוח להתחיל לשבור את הראש על איך פותרים את זה, ועוד באמצע הלילה. שפת הגוף שלי זעקה "לכי מפה!", אמרתי לה שאכבה את המזגן ושילחתי אותה לביתה.
בדיעבד הייתי קצת קצר רוח, וסביר להניח שלא כל כך נעים. למה בעצם כל כך התבאסתי? כי חיי היו שלווים ומושלמים, ופתאום צצה לה בעיה שהרעידה את השגרה הנוחה שלי. עוד בטרם השכנה הלכה, כבר הבנתי שאצטרך להשקיע את מיטב זמני ו/או כספי בלמצוא לה פתרון. עם דגש על ה"לה". ההשקעה שהייתי אמור לעשות, הייתה במשהו שלא תכננתי להשקיע בו, ושעל פניו לא קידם אותי במאומה. אז מה עושים? מנסים לחשוב איך אפשר לנצל את המצב הזה להזדמנות חד פעמית ליצור יחסי שכנות טובה. אחרי הכול, אל מי עוד אוכל לפנות כשארצה להשאיל כוס חלב?

ביום למחרת הלכתי להום סנטר להנדס פיתרון לבעיה הנזילה שלי. אך כעת הפיתרון לא היה רק לשם שמירת דעתה השפויה של השכנה, אלא למשהו שרלוונטי גם אליי באופן אישי – השגת יחסי שכנות טובים. במצב כמו שתיארתי, מה היא הנטייה הראשונית שלנו? להתמרמר, לטפל בבעיה, ואז להתמרמר קצת שוב על הזמן והכסף שבוזבזו לאורך הדרך. השכנה בוודאי תחטוף מאיתנו מהיום והלאה מבטים כועסים במדרגות, וכנראה תחזיר בעוינות דומה. לא כי התכווננו או עשינו משהו רע, אלא כי פשוט הנסיבות יצרו מצב שכזה.
אז פעלתי כנגד האינסטינקט, סידרתי את הבעיה, ואז כתבתי לה פתק קצר "היי שני, העניין נפתר! שיהיה יום נעים, השכנים מלמעלה", הוספתי לפתק חטיף "פסק זמן" קטן, והדבקתי לה אותו על הדלת. עכשיו היא מרגישה הרבה יותר נעים עם כל המצב, ולא יהיו מבטים רוגנים בחדר המדרגות ושפת גוף כועסת, ושנית – אם הבעיה תחזור על עצמה, אני בטוח שהיא תגלה כלפיה הרבה יותר סבלנות. אחרי הכול, כמה שכנים כבר מביאים לכם שוקולד?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים